#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באותו שנשלח לגרש אשה לאחר ל', ונאנס והיה צריך לילך קודם ל' יום, מה פסק רבא?<br>ואלו ג' חששות היו יכולים להיות כאן? ומ""ט לא חששו להם?"	"רבא אמר דכי היכי דחלה משלח ביד אחר משום דאניס, ה""נ אניס שלא חלה.<br>ואמרו לרבא דהו""ל שליח שלא ניתן לגירושין תוך ל', ואמר רבא דכיון שהוא מגרש אחר ל' מקרי ניתן לגירושין.<br>ואמרו לרבא דנחוש שמא פייס, ואיכסיף רבא, ולסוף הוברר שארוסה היא, ואמר רבא דבארוסה ליכא למיחש שמא פייס.<br>והסתפק רבא מ""מ אם יוכלו ב""ד למנות שליח גם שלא בפניו, דאחר ל' יום הוא לא יהיה כאן. ולבסוף פשט דממנים גם שלא בפניו."	גיטין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בההוא דאמר שיהיה גט אם לא באתי ופסקיה מברא, האם הוי גט? והאם תלי בדין אונס בגיטין?<br>ומה אמר רב יוסף בההוא שנתן גט אם לא יפייס תוך ל' ולא נתפייסה? (תרי לישני). ומה הדבר תלוי?	"הוי גט, דכיון דאונס דשכיח הוא היה לו להתנות.<br>לל""ק אמר רב יוסף שלא נתן לה תרקבא דדנרי, וא""כ הוי גט שלא פייסה.<br>לל""ב אמר דלא הוי גט, דמה היה לו לעשות, וכי ליתן לה תרקבא דדנרי.<br>ופליגי הני תרי לישני אם יש אונס בגיטין."	גיטין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המלוה את הכהן או העני ע""מ להיות מפריש עליהם מחלקם, האם צריך לידע שהם עדיין חיים?<br>ומה הדין כשידוע שהם מתו?<br>ומה פירש רבי מיהם יורשים? ומה כוונתו?<br>ובאיזה שיעור?"	"מפריש בחזקת שהם חיים.<br>מתו צריך ליטול רשות מן היורשים. [אם לא הלוום בפני ב""ד].<br>ופירש רבי כגון יורשים שירשו, והיינו יורשים שירשו קרקע שמוטלת עליהם המצווה לפרוע חוב אביהם. [דאל""כ מי איכא יורשים שלא ירשו].<br>ומח' אמוראים אי אינו מפריש אלא כשיעור הקרקע שירשו, או אף בהניח מלא מחט גובה מלא קורדום, דחזי לפרעון כמעשה דקטינא דאביי דגבי והדר גבי."	גיטין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד יכול האדם להלוות את הכהן והעני ע""מ להפריש מחלקם, הא לא אתי לידיה? (לרב, ושמואל, ועולא)<br>ומ""ט כל חד ל""ל דחבריה?"	"רב: במכירי כהונה. ואינך במכירי לא קתני.<br>שמואל: במזכה ע""י אחרים. ואינך במזכה לא קתני.<br>עולא: כר' יוסי דעשו את שאינו זוכה כזוכה. ואינך כיחידאה לא מוקמינן."	גיטין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכוונה במה שאמרו דהמלוה את הכהן והעני להפריש עליהם פוסק עמהם כשער הזול? ומה ההכרח?<br>ומדוע אין בו משום ריבית?<br>והאם שביעית משמטתו ומדוע?	"היינו דאף דלא פסק בסתמא דינו כמי שפסק בשער הזול. דאין לומר דקמ""ל דאין משום ריבית בפסיקה בשער הזול, דאף בעלמא שרי.<br>וכיון דאי לית ליה לא יהיב ליה, כי יהיב ליה נמי אין בו משום ריבית.<br>ואין שביעית משמטתו, דלא קרינן ביה לא יגוש."	גיטין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המלוה את הכהן והעני כדי להיות מפריש עליהם מחלקם, האם יכול לחזור בו? ומדוע?<br>והאם הכהן יכול לחזור בו? ומדוע?	"בעה""ב אינו יכול לחזור, שהרי נתן מעות, ולא מחסר משיכה שלא היה לו מה למשוך.<br>הכהן יכול לחזור בו, דכיון שזכה בפירות משום דעשו את שאינו זוכה כזוכה, יכול לומר לא משכת ממני ולא קנית."	גיטין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המלוה מעות את הכהן והעני להפריש עליהם מחלקם, והתייאש מהגידולים שיצאו, מה הדין?<br>ובאיזה אופן איצטריך?	"אינו גובה מהם, דפקע כחו ביאוש.<br>ואיצטריך כגון דאקון, וקמ""ל דאף דבד""כ כה""ג אין הם מתקלקלים לגמרי ואיכא למימר דלא הוי יאוש מעליא, אפ""ה הפסיד זכותו."	גיטין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המלוה מעות לכהן ועני <b>בב""ד</b> ע""מ להפריש עליהם מחלקם, מה הדין אם מת הכהן?<br>ואם מת העני? ומאי בינייהו?<br>ואם העשיר העני? ומ""ש?"	"מפריש בחזקת שאר השבט, דהטילו ב""ד את החוב עליהם.<br>מפריש בחזקת שאר עניי ישראל, וי""א בחזקת עניי עולם. ופליגי אי סומכים על עניי כותים שבעיר, או דכותים גירי אריות.<br>העשיר העני הפסיד המלוה חלקו, דעשו תקנה רק למיתה דשכיחא, ולא לעשירות דלא שכיחא."	גיטין דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ישראל שאמר ללוי מעשר יש לך בידי, אין חוששים לתרו""מ שבו. כור מעשר יש לך בידי חוששים לתרו""מ שבו.<br>כיצד פירשו את הברייתא מעיקרא? ומה הקשו?<br>וכיצד תירצו ומה שבו ופירשו?<br>ומה פירשו למסקנא? וכי יש לבעה""ב רשות לכך?"	"כור מעשר לך בידי והילך דמיו חוששים שעשאו הלוי תרו""מ על מקו""א, וכשלא אמר מידה אין לחוש שעשאו תרו""מ.<br>והקשו דאטו ברשיעא עסקינן שאחר שקיבל דמים יעשנו תרו""מ.<br>אלא כור מע""ש לאביך בידי והילך דמיו חוששים שעשאו האב תרו""מ, ובאמר סתם דאין ידוע השיעור אין לחוש שעשאו.<br>והקשו וכי נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף.<br>אלא כך אמר לי אבא, כור לך בידי, אין חוששים להפריש ממנו תרו""מ, דודאי תקנו האב. ורק כשאין המידה ידועה אמרינן דלא תקנו. וכאבא אלעזר בן גומל דבעה""ב יכול להפריש תרו""מ."	גיטין דף ל		
